מאת: בתיה הפטר

במעמד הר סיני, אומה של עבדים משוחררים חוותה את דרגת הנבואה הגבוהה ביותר המוכרת לעם ישראל. הקב"ה ראה את האומה הזאת גם כ'עם סגולתו' (שמות יט ה) וגם כעבדיו "עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כה נה). לאור הקריאה הזו, הפתיחה של פרשת משפטים צורמת: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי" (שמות כא ב). כיצד נוכל להסביר את המעבר החד מהיות עבד ה' לעבד של בני אדם?

הרב מרדכי יוסף מאיזביצא, בעל מי השילוח, מתאר את המעבר כך, "המרחק מפרשת יתרו לפרשת משפטים הוא מאגרא רמה לבירא עמיקתא" (מגג גבוה לבור עמוק). כדי לראות את המעבר בפרופורציה אחרת נעזר בגמרא במסכת שבת קמ"א ע"א: "בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר סיני – פסקה זוהמתן". הגמרא הזאת משווה בין ישראל העומדים על הר סיני, לאדם הראשון קודם החטא. מי השילוח מרחיב את ההקבלה על ידי המשלת העבד העברי בפרשת משפטים לאדם הראשון שלאחר החטא.

 

מי השילוח מלמדינו: "והפרשה הזאת מתחלה 'כי תקנה עבד עברי' שהלך וגנב ונתפס ונמכר בב"ד, … שרומז על ביאת אדם הראשון לעולם הזה …". כלומר, אדם הראשון גנב את הפרי, וכתוצאה מכך נענש וגורש מגן עדן. השלכת אדם הראשון מגן עדן מסמלת את המציאות בה נמצאים כל בני האדם, המושלכים אל תוך העולם הזה, עולם שבו טוב ורע שרויים בערבוביה – עולמם של עץ הדעת טוב ורע, ושל הנחש.

 

עפ"י מי השילוח, המשפטים של העבד העברי מובאים כחלק מסיפור רחב יותר, המבוסס על סיפור אדם וחוה. ומציין מי השילוח: "והפרשה הזאת מתחלה 'כי תקנה עבד עברי' שהלך וגנב ונתפס ונמכר בבית דין, וכאן הוא שואל: "ובאמת למה לא כתיב חטאו, רק תיקונו?" וממשיך לשאול: "שהפרשה מתחלה כי 'תקנה עבד עברי' והלא לא נזכר עדיין גניבתו?" ועונה: "אך, העניין בזה כי בכאן מתחיל עולם התיקון…".

למעשה, כפי שמציין מי השילוח, פרשת משפטים פותחת בהשמטה, הפרשה אינה מספרת לנו כיצד התגלגל איש ישראל לעבד עברי, כלומר, מה היה חטאו.

מי השילוח מסביר שפרשת משפטים אינה פותחת בסיפור חטאו של העבד העברי ובמקום זאת פותחת בתיקון אשר יוביל את העבד, בסוף התהליך, לשחרר את עצמו. הסיבה לכך, לדברי מי השילוח, היא שפרשת משפטים מתמקדת לא בעונש אלא בתיקון.

 

בהדגישו את הנקודה הזאת, מי השילוח מלמד אותנו שבמובן מסוים התורה איננה מתמקדת בחטא הגורם, משום שהתורה מביטה קדימה. התורה אינה מחפשת נקמה, כי אם תיקון. כמובן שיש לשאת אחריות על מעשינו אך מבטנו ממוקד בכאן ועכשיו ובדרך הטובה ביותר לתקן את המצב הקיים.

 

בדיוק כפי שאדם הראשון, לאחר שהושלך מגן עדן, הוגלה לתוך העולם הזה על מנת לתקנו, כך גם בני ישראל; בירידתם מהר סיני נמסרו להם המשפטים, על מנת שיוכלו, ונוכל גם אנחנו, להצליח בתיקון העולם המורכב בו אנו מצויים.

שבת שלום, בתיה

אשמח לשמוע מכם, כתבו לי אל batya@wbm.org.il

 

 

 

מקורות לפרשת משפטים:

 

מי השילוח פרשת משפטים (חלק ב')

המרחק מפרשת יתרו לפרשת משפטים הוא מאגרא רמה לבירא עמיקתא שבפרשת יתרו כתיב קבלת התורה וקרבת אלקים והפרשה הזאת מתחלת 'כי תקנה עבד עברי' שהלך וגנב ונתפס ונמכר בב"ד, ובאמת למה לא כתיב חטאו רק תיקונו? שהפרשה מתחלת כי תקנה עבד עברי והלא לא נזכר עדיין גניבתו, אך הענין בזה כי בכאן מתחיל עולם התיקון שרומז על ביאת אדה"ר לעוה"ז לתקן חטאו והענין בזה כדאיתא בזוה"ק (קדושים פג') אדם קדמאה לא הוה להו מהאי עלמא כלום וכו' כיון דחטא אתחשך ואזעיר גרמיה ואצטריך לגופא אחרא וכו' והיינו שבבואו לעוה"ז בגלות הזה היה לתקן חטאו, וכן בתיקוני הזוהר (תיקון יט ד: מב) אדם דברא ליה עלת העלות בדיוקנא דיליה סתים ונהיז האי גרים דאסתלק עלת העלות, אדם תנינא חאב במחשבה, ואדם תליתאה חאב במעשה, ולכן מתחלת הפרשה מעולם התיקון מעת שבא אדה"ר לעולה"ז וזה נקרא ונמכר בגניבתו וזה נקרא כי תקנה עבד עברי'