מאת: בתיה הפטר

רב לוי יצחק מברדיטשב מלמד אותנו ש"משה תקן נשמת נח" (קדושת הלוי, נח). רב לוי יצחק מתבסס על הארי ז"ל בספר שער הגלגולים, בו הוא מציין כי משה הוא הגלגול של נח. הרעיון נמצא גם במקורות קדומים יותר. במדרש ילמדנו ופרקי דרבי אליעזר. בפסוקים לפני הגזירה על המבול, כתוב "ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה" (בראשית ו:ג). המדרש מסביר שהמילה "בשגם" מתייחס למשה (בגמטריה בשגם=משה). כלומר משה "היה בבשר" בזמן המבול.

כיצד נפענח את המקורות הסתומים האלו? ראשית נסתכל על כמה קוים מקבילים בין החיים של נח לבין החיים של משה.
נח מקבל ציווי לבנות תיבה: "עשה לך תבת עצי גפר…" (בראשית ו:יד)
משה ניצול בתיבה: 'וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא…'(שמות ב')

נח ניצול ממי המבול.
פירושו של השם משה הוא שנלקח מן המים: "…כי מן המים משיתהו" (שמות ב:י).

על נח בזמן המבול נאמר: "ויהי גשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה" (בראשית ז:יב)
על משה נאמר: "…ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה" (שמות כד:יח).

לאחר שה' כמעט משמיד את כולם, ה' כורת ברית עם נח ומשה.
בנח כתוב: "ויאמר אלקים אל נח…אני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם…והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול…" (בראשית ט:ח,ט,יא)
במשה כתוב: וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה יְקֹוָק כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ:(שמות פרק לד)

נוח הוא המחוקק הראשון, שבע מצוות בני נח, משה הוא המחוקק השני, תורת משה.

ברם, ההקבלה הכי חשובה היא ששניהם מוצאים את עצמם במצבים דומים: עומדים מול אפשרות של השמדת הדור שלהם והברית עם ה' ממשיך דרכם. אבל כל אחד מגיב בצורה שונה לחלוטין.

נח, כידוע, לא מתפלל או מתחנן עבור דורו, אלא מקיים את ציווי ה' בלבד: "ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלקים כן עשה" (בראשית ו:כב)

מצד שני, משה מפגין רגישות סימפטיה. התכונות האלו מוכרות לנו מפרשת שמות כאשר משה אינו יכול לסבול כאשר הוא רואה את הסבל של הזולת. הוא הורג את המצרי ומציל את הבנות של יתרו.

היינו יכולים לחשוב שכאן נמצא התיקון, משה המנהיג שאכפת לו מהעם. אבל האמת עמוקה הרבה יותר. בפרשה שלנו, בשעה שה' אומר 'ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול', משה מגיע לגדלותו. המדרש (שמות רבה מו:א) מתאר את ההקרבה של משה למען בני ישראל. קראו בעיון איך המדרש מתאר את תגובת משה:

"ראה שאין לישראל עמידה וחבר נפשו עמהם ושבר את הלוחות ואמר להקב"ה הם חטאו ואני חטאתי ששברתי הלוחות, אם מוחל אתה להם אף לי מחול שנאמר (שם /שמות/ לב) ועתה אם תשא חטאתם כן לחטאתי מחול, ואם אין אתה מוחל להם אל תמחול לי אלא מחני נא מספרך אשר כתבת" (שמות רבה פר' מו ד"ה א ויאמר ה')

התיקון של נח הוא שמשה מוכן לסבול הכחדה במקום להמשיך בלי בני ישראל. הוא מזדהה לגמרי עם בני ישראל, קושר את עתידו איתםעל ידי חטא במזיד של שבירת הלוחות. המוכנות של משה מתוארת במילים של משה לה': "מחני נא מספרך". הארי ז"ל דורש אתהמילה "מחני" האותיות"מי נח".

שבת שלום,
בתיה

מקורות לפרשת 'כי תשא'

1. מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה – בראשית אות כז ד"ה בשגם הוא בשר
בשגם הוא בשר , בזכות משה השאיר להם פליטה.
פרקי דרבי אליעזר (היגר) – "חורב" פרק לא
בשגם הוא בשר , מהו בשגם למפרע נקרא שמו משה,