מאת: בתיה הפטר

איזו מסרים נלמדים מתוך הלכות טומאה וטהרה בהתייחס לפליטות הגוף? קיים הבדל עצום בין חומרת טומאת הזב/זבה לבין חומרת טומאת נידה וטומאת פליטת זרע של גבר. תהליך הטהרה מטומאת הזב/זבה, פליטות לא טבעיות (לפי הרמב"ן), מחייב ספירת שבעה ימים נקיים, טבילה במקווה, והבאת קרבן ביום השמיני. אשה לאחר ימי הוסת שלה, וגבר לאחר פליטת זרע, טמאים רק ליום אחד, והתהליך מחייב טבילה אך אין הבאת קרבן. מדוע קיימת הבחנה זו?

לפי ר' צדוק, כל פן של עבודת ה' מחייב כוונה, תשוקה, וחיות. הארכת ימי הטומאה של הזב/זבה  , לפי דבריו היא בגלל שפליטות הגוף של הזב/זבה הן ללא חיות, ללא מטרה. לכן, הזב זקוק לתקופה ארוכה יותר להיטהר ולחזור למצב בריא וחי. הוא משווה הבחנה זו ללימוד תורה מתוך חשק, לעומת ההתייחסות לתורה כמקור ידע שהוא מנותק ממך (צדקת הצדיק 225)