By: Rav Herzl Hefter

Yitro: I am AS the Lord Your God

Rabbi Mordechai Yosef of Ishbica in his work the Mei HaShiloah (henceforth MHS) on Parshat Yitro states:

“I (Anochi) am the Lord your God”. The verse does not state “Ani”, for if it stated “Ani” that would imply that the Holy One Blessed Be He revealed then the totality of His light to Israel, precluding the possibility of further delving into his words, for everything is already revealed. The letter “kaf” (of Anochi) however, denotes that the revelation is not complete rather an estimation and comparison to the light which God will reveal in the future.”

The “kaf” of “Anochi” is the “kaf hadimayon”, the kaf of comparison. The correct translation of the verse would be “I am as the Lord…” [!] Even the revelation at Sinai, the paradigm of all subsequent revelations, must be comprehended as a partial and incomplete picture of the divine, as “as if”.

This came to me a true shock, given my previously held belief that the revelation at Sinai was perfect and that subsequent Jewish history is an effort to recapture the clarity of that pristine and intimate moment with God. The Mei HaShiloach not only claims that God’s revelation is imperfect, but that it must be so.

“The reason that Commandment of Thou shall not make for yourself a graven image [follows the commandment of anochi]…is because a graven image is cut according to specific dimensions, perfect, lacking nothing. …this is to teach us that nothing is revealed to man completely.”

If one were to claim perfect clarity and understanding they would essentially be transgressing the second commandment of constructing a graven image. Certainty and perfect understanding exist only in the idolatrous world view where the gods are of distinct and finite dimensions. Rabbi Mordechai Yosef equates certainty with idolatry. Total comprehension of the Divine leaves no room for human development and is a distortion of the revelation. This is because God and His Will are infinite and we mortals are finite with limited capacity to understand. Insisting upon perfect knowledge of God and His Will is necessarily idolatrous in that the “perfect perception”, at the end of the day, turns out to be but a projection of ourselves.    The words of the Tanya are particularly relevant here:

“…for man visualizes in his mind all the concepts which he wishes to conceive and understand- all as they are within himself. For instance, if he wishes to envisage the essence of Will or the essence of Wisdom or of Understanding…and the like, he visualizes them all as they are within himself. But in truth the Holy One blessed be He, is “High and exalted” and “Holy is His Name”, that is to say , He is holy and separated many myriads and degrees of separations ad infinitum above the quality, type or kind of praises which creatures could grasp and conceive in their intellect.”( Sha’ar HaYichud VeHaEmunah, chapter 8)

We will be guilty of creating God in our own image.

In his commentary above on parashat Yitro, MHS draws a sharp distinction between “God as He is” and “God as He is perceived”. The space between those two is occupied by uncertainty. I refer to this as the “Theological Uncertainty Principle”. Rabbi Ya’akov Leiner the son of the Rabbi Mordechai Yosef  states this very clearly.

“Creation is merely a veil generating an appearance of a world distinct from God. The Blessed One established a shield and a barrier concealing His light in this world… in order that people should experience themselves as separate and autonomous creations. To this end God created the tree of knowledge of good and evil, that is the tree of uncertainty which envelops the entire world in which the Divine light is concealed to the extent that it is possible to doubt the very existence of the Creator.” (Beit Ya’akov, parashat Bereishit 6)

The ramifications of the Ishbica approach are monumental on both the individual-religious and national-narrative planes. On the individual-religious plane, prior to this approach we generally equated certainty and steadfast faith as being more “religious”. In fact, according to the “Theological Uncertainty Principle” of the MHS and Rabbi Ya’akov Leiner the exact opposite is true. Uncertainty is an essential part of the God- created spiritual topography which we inhabit. It is precisely in the landscape of uncertainty where we develop as religious beings.

On the national-narrative level, Ishbica teaches us that a system with pretensions to explain all in the most certain terms must be naïve and ignorant of the complex and constantly changing world in which we live. The Theological Uncertainty Principle renders a Jewish tradition not obsessed with reconstructing eras of perceived perfection, rather engaged in the constantly changing present with its’ infinite possibilities and surprises. But even more importantly, the uncertainty principle provides an opening for authentic humility and a more profound faith in God.

Send your feedback to: Batya@wbm.org.il or bhhefter@netvision.net.il

Sources

 

ספר מי השילוח – פרשת יתרו

אנכי ה’ אלקיך, ולא נאמר אני כי אלו להי’ כתיב אני הי’ משמע שגילה אז הקב”ה לישראל את כל אורו בשלימות ולא יוכלו אח”כ להעמיק בדבריו כי כבר גילה הכל, אך הכ”ף מורה שאינו בשלימות ורק דמות ודמיון הוא להאור שיגלה הקב”ה לעתיד, וכל מה שישיג האדם יותר עמקות בד”ת יראה שע”ע הי’ בחושך, וע”ז מרמז היום והלילה, היום היינו שהש”י פותח שערי החכמה לאדם והלילה היינו שלא ידמה האדם שהשיג הכל בשלימות כי כל מה שהשיג הוא כלילה נגד היום הבא אחריו וכן לעולם, וממילא הכל הוא לילה נגד האור שיפתח הקב”ה לעתיד וזה שנסמוך מאחר לא תעשה לך פסל ואיתא בזוה”ק משום דכתיב פסל לך ע”כ נאמר לא תעשה לך פסל דלא תעביד לך אורייתא אוחרא, והענין בזה כי מלת פסל הוא דבר מחותך במדה וקצב ובהשלמה בלי חסרון שום דבר בעולם וזאת אינו נמצא רק בתורת מרע”ה אבל בשכל אנושי אין באפשר לתקן דבר כזה בשלימות הגמור כמו דאיתא בגמ’ שאמר לי’ קיסר לר’ יהושע בן חנניא גם אני יכול לעשות תורה כמשה וגזר שלא יבערו אש ג’ ימים ובתוך כך ראה עשן יוצא מבית אחד והשיב לו הקיסר כי שר אחד חלה והוכרח להתיר לו. והאמנם כי גם אצלינו הדין ע”פ תוה”ק כי פקוח נפש דוחה שבת אך החילוק כי המחלל שבת ע”פ פקוח נפש אינו מתנגד לתוה”ק כי גם זאת נצטוינו שפקוח נפש ידחה שבת וכן בכל מקום שהוא עת לעשות לה’ נרמז הציוו של הפרו תורתיך ולכן התורה כוללת כל הרפתקאות שיעברו ואורה מקיף כל האופנים וכל ההתהוות שאפשר להתהווה, וזה אין בכח שום אדם לעשות, וזה שמפרש בזוה”ק על לא תעשה לך פסל היינו במצות עשה, וכל תמונה הוא במצות ל”ת, כי לא נגלה לאדם שום דבר עד תכליתו

 

ספר התניא – שער היחוד והאמונה – פרק ח

עצמותו ומהותו ורצונו וחכמתו ובינתו ודעתו ומדת חסדו וגבורתו ורחמנותו ותפארתו הכלולה מחסדו וגבורתו וכן שאר מדותיו הקדושות הכל אחדות פשוטה ממש שהיא היא עצמותו ומהותו וכמ”ש הרמב”ם ז”ל שדבר זה אין כח בפה לאמרו ולא באזן לשמעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו כי האדם מצייר בשכלו כל המושכלות שרוצה להשכיל ולהבין הכל כמות שהם בו כגון שרוצה לצייר בשכלו מהות הרצון או מהות חכמה או בינה או דעת או מהות מדת חסד ורחמים וכיוצא בהן הוא מצייר כולן כמות שהן בו אבל באמת הקדוש ב”ה הוא רם ונשא וקדוש שמו כלומר שהוא קדוש ומובדל ריבוא רבבות עד אין קץ ותכלית מדרגות הבדלות למעלה מעלה מערך וסוג ומין כל התשבחות והמעלות שיוכלו הנבראים להשיג ולצייר בשכלם

 

בית יעקב פרשת בראשית אות ו’

‘כי רק השי”ת הוא אחר ואין שום דבר בעולם זולת הוא לבדו. כי כל הבריאה הוא רק הסתר שנדמה שיש עולם שהיא נפרדת מהשי”ת. אלא שהשי”ת העמיד מגן ומחסה והסתיר אורו בזה העולם וכמו שנאמר ‘ושכתי כפי עליך וגו’ כדי שהאדם יראה עצמו בריה נפרדת עד שברא עץ הדעת טוב ורע היינו אילן הספק שהוא כוללות כל העולם הזה שהאור נסתר עד שיש ספק אעם נמצא בורא ומנהיג בעולם.’